לאחר כתיבת הפוסט של אתמול המשכתי לעבוד כמעט ברצף עד קרוב לחצות. זה באמת מרגיש כאילו כל יום פה הוא יומיים. השעה פה 18:00 ואני מרגישה שכבר עשיתי כל כך הרבה היום ועוד כל היום לפני, כמו שקרה אתמול. הדברים המעניינים שקרו הם שהחברות מאתמול עזרו לי עם איזה שיר מהספר שלי שניסיתי לתרגם והיו המומות. אני מנסה לצרוב בי את הרגע הזה שמי מהן אמרה שהספר חייב להיות מתורגם לעברית כי זה מהדברים היפים שהן קראו. אני כותבת את זה פה כדי שאזכור ואלמד לא להיות נבוכה. ״את פשוט טובה בזה״ הן אמרו, מכירות כבר שירים אחרים שהבאתי לכיתה. גם כאלו חדשים לא מהספר. ואני חושבת שלראשונה מזה הרבה זמן אני חוזרת להאמין בזה.

אחת מהן שיתפה כשסיימו שהיא כתבה היום שני שירים (ללא ניסיון קודם בכתיבת שירה) וכששאלתי אם היא רוצה לשתף אותי היא דילגה לכיווני כמו פיה ונתנה לי לראות. כך קרה שבמקביל לעבודה על הדברים שלי אתמול בחמש השעות בהן עבדתי בערב עצרתי מדי פעם כשהיא נגשה לשאול מה דעתי. ניסיתי לשאול שאלות כמו – למה המילה הזו ולא מילה אחרת, אם אני מעלימה מילה האם השיר עומד בלעדיה, למה זו הכותרת של השיר וכולי. התהליך הזה (אותו היא כינתה מאסטר קלאס מזורז, ואני הרגשתי נבוכה) גרם לי להבחין בשלבים שחשובים לי בכתיבת שיר: העמדת רעיון גולמי, עיבוד של הרעיון עם השפה, הבנה שהרעיון בראש שלי מורכב ממה שעובר בשפה וויתור על חלקים ממנו, פישוט של הרעיון, מיקוד בעולם דימויים מסוים וויתור על עולם דימויים זר לשיר, ואז אני מקלידה את השיר ועוברת לצורה וצליל – ואלו משפיעים זה על זה וגם שם נדרש ויתור על מילים שלא מתישבות עם הצליל או הצורה. את הויתור הזה היא עשתה בקלות, היא ניגשה לכל שיחה איתי ולכל תיקונים לאחר מכן כתרגיל סודוקו או צביעה של מנדלה. כמשהו נחמד לעשות כדי להעביר את הזמן במשחקיות ושובבות כמעט. זה היה נהדר לראות את זה ועובדה שבתוך פחות מ-24 שעות היו לה שני שירים טובים שיצרה. ואולי הם עוד ישתנו, אבל אני חושבת שהשחרור הזה שלה הוא שיעור שאפשר ללמוד לא רק ליצירה, אלא גם לחיים. הניסיון שלי לסגל שגרת בוקר, הרצון לעבוד בנחרצות על תרגום התזה, לפעמים דברים יכולים לזרום יותר בקלות אם את באה אליהן יותר רכה ונינוחה, פחות משימתית וחדורת מטרה. זו שיטה ששווה לנסות כשאת תקועה.

תודה שנשארתן עד כה.

להתראות מחר.

ס.פ

המלצות

בגלל שאני חסרת בושה – ובדיוק הגעתי לחלק של ההמלצות ושמעתי אנשים מחוץ לחלון – צעקתי לשני הבנים (ניק – הממליץ שלנו מאתמול – וג׳ייקוב, מי שעוקבת באינטסגרם ראתה את התערוכה שלו בהתהוות הוא מעצב תלבושות בתאטרון אבל גם צייר וסופר מטריף). האחרון המליץ לקרוא: a wrinkle in time (פנטזיה) והראשון מזכיר לכן את SADE :